יום ד', כח’ בתשרי תשע”ח
דף הבית דבר המנהלת מזכירות מחדר היועצת אלבום תמונות ועד הורים מוסדי עיתון ביה"ס חדר מורים יצירת קשר
19:01 (17/10/17)
.
תגובות: -1  צפיות: -1
אילן רמון (1954 - 2003) היה טייס בצה"ל ונעשה לאסטרונאוט הישראלי הראשון, כשטס למשימה על סיפון מעבורת החלל "קולומביה". הוא נספה, יחד עם כל צוות המעבורת, שנהרסה בשל תקלה בכניסה לאטמוספירה, ב-1 בפברואר 2003.

אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשוןPreviousהבא אילן רמון נולד ברמת-גן וגדל בבאר שבע. ב-1974 סיים בהצטיינות קורס טיס. הוא שירת כטייס קרב וב-1981 השתתף בתקיפת הכור הגרעיני בעירק. לאחר שחרורו השלים תואר בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים באוניברסיטת תל אביב ובהמשך הצטרף לצוות הפיתוח של מטוס הלביא. ב-1988 חזר לחיל האוויר ושירת במספר תפקידים בכירים, בהם מפקד טייסת F16. רמון היה ציוני והאמין בכל לבו בחשיבות החינוך ובתרומה לחברה הישראלית מתוך עשייה. לאור ניסיונו, כישוריו וערכיו, הייתה הבחירה בו לאסטרונאוט הישראלי הראשון אך טבעית. ב-1997, לאחר מבחנים ומיונים רבים הוא נבחר להשתתף במשימת מעבורת החלל "קולומביה", במסגרת הסכם שיתוף פעולה שנחתם בין סוכנות החלל הישראלית לסוכנות החלל של ארה"ב (NASA). הוא עבר עם משפחתו אל מתקן האימונים לאסטרונאוטים במרכז החלל על-שם ג'ונסון בארה"ב, שם התאמן במשך כארבע שנים וחצי לקראת תפקידו כמומחה מטען במשימה על גבי ה"קולומביה". ה"קולומביה" שוגרה ב-16 בינואר 2003 ועל סיפונה שבעה אסטרונאוטים, כולל רמון. היא שהתה בחלל 16 ימים ובכניסה חזרה לאטמוספירה, בשל תקלה, התפרקה המעבורת וכל אנשי צוותה נספו. עבור אילן רמון, תפקידו ההיסטורי והמשימה שבה השתתף היו הגשמת חלום אישי ולאומי. הוא הותיר אחריו רעיה, רונה, וארבעה ילדים. הוא קבור בבית העלמין בנהלל. משימת הקולומביה מעבורת החלל הוותיקה "קולומביה" שוגרה בינואר 2003, למה שתהפוך להיות משימתה האחרונה. צוות ה"קולומביה" כלל שבעה אסטרונאוטים: שישה אנשי צוות אמריקנים ואילן רמון הישראלי. משימתם הייתה לערוך בחלל עשרות ניסויים במגוון תחומים – פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי כדור הארץ, ועוד – אשר יספקו מידע מדעי נרחב ורב ערך למדענים ברחבי העולם. בעת 16 ימי שהותה של המעבורת בחלל נערכו בה ניסויים מדעיים ללא הפסק כמעט. כדי לנצל את הזמן באופן היעיל ביותר, נחלקו אנשי הצוות לשני צוותים ועבדו במשמרות: צוות אחד ביצע ניסויים בשעה שאנשי הצוות השני נחו, אכלו וישנו. בסך הכול ערכו אנשי הצוות 80 ניסויים מדעיים. במסגרת ההסכם של סוכנות החלל הישראלית עם נאס"א, נערכו גם מספר ניסויים של חוקרים מישראל, ובהם ניסוי שתכננו והכינו תלמידים מחטיבת הביניים "אורט קריית מוצקין". בניסוי זה, ששמו "הגַן הכימי" ביקשו התלמידים לחקור, באמצעות צוות המשימה, את ההבדל בגידול גבישים בחלל לעומת גידולם על פני כדור הארץ. ניסוי "מיידקס" מטעם מדענים באוניברסיטת תל אביב, נועד לסייע בחקר שינויי האקלים העולמי. במסגרתו נערכו תצפיות על סופות אבק באזור הים התיכון ותועדה תופעה מרהיבה המכונה "שדוני ברקים": הילה חשמלית אשר זוהרת מעל לעננים בזמן סופה. תוצאות הניסויים הישראלים שודרו בזמן אמת אל צוות החוקרים הישראלי בכדור הארץ. ניסויים נוספים שנערכו נועדו לסייע, בין היתר, לרפואה ולחקר הסרטן; לפיתוח של תחומים טכנולוגיים שונים, כמו טכנולוגיית חלל וכיבוי שריפות; ולהבנה מעמיקה יותר של מדעי החיים, למשל באמצעות חקירת השפעת תנאי מיקרו כבידה על גופם של בעלי חיים שונים כמו דגים, עכבישים וחרקים. חלק מנתוני ומסקנות הניסויים אבדו עם המעבורת, אך חלקם שודרו והועברו מבעוד מועד לכדור הארץ, והם ממשיכים לשמש מדענים גם כיום. ב-1 בפברואר 2003, לאחר שהושלמה משימתה, החלה המעבורת בדרכה חזרה לכדור הארץ. במהלך הכניסה לאטמוספירה אירעה תקלה, שנבעה ככל הנראה מפגם בציפוי המעבורת. הקשר עם הקולומביה אבד, היא התפרקה ונשרפה ואנשי צוותה נספו. בעקבות התאונה קורקעו מעבורות החלל והוקמה ועדת חקירה מיוחדת שמונתה לבדיקת נסיבות האסון. הוועדה מצאה ליקויים טכניים ומנהלתיים בתכנית מעבורות החלל והגישה המלצות לשיפור וייעול תכנית החלל המאוישת של נאס"א.